גוטליב ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

בפניי בקשת חייבת למתן הפטר.

החייבת ילידת שנת 1955, מצוייה בהליכי פש"ר מאז שנת 2002.

הוגשו נגדה תביעות חוב בסכום כולל של כ- 6,293,000 ₪.

לדברי הנאמן, הוא אישר תביעות חוב בסכום כולל של כ- 357,000 ₪.

בקופת הפש"ר הצטבר עד היום סכום של כ- 38,000 ₪.

אחד הנושים המרכזיים, בנק דיסקונט בע"מ, שתביעת החוב שלו נדחתה, לא קיבל עדיין את ההכרעה הנוגעת אליו כך שלא מדובר בהכרעה חלוטה, וקיימת אפשרות סבירה שמצבת החובות שאושרו תתברר בסופו של דבר כגבוהה הרבה יותר.

שניים מבין הנושים התנגדו למתן ההפטר. נושה אחד, משה האלה, טוען כי החייבת יצרה את החוב כלפיו בחוסר תום לב, שעה שחתמה על ערבות לחובות בעלה המנוח כאשר היתה באיחוד תיקים בהוצל"פ. יצויין כי מדובר בנושה שתביעת החוב שלו נדחתה מחמת איחור בהגשתה, אך אין בעובדה זו כדי למנוע ממנו את הזכות להתנגד למתן ההפטר.

נושה אחר, בנק דיסקונט בע"מ, טוען כי החייבת נהגה בחוסר תום לב בכך שלא הודיעה לו על הליכי הפש"ר, מה שגרם לאיחור בהגשת תביעת החוב מצידו.

גם הנאמן מצא להתנגד למתן ההפטר, בנימוק שהחייבת מפרישה כספים לפוליסת ביטוח מנהלים.

הכנ"ר סבור כי לנוכח התמשכות ההליך, יש לסיימו על דרך מתן הפטר, תוך שהסכסוכים שטרם הוכרעו, יוכרעו לאחר מתן ההפטר.

לא מצאתי ממש בטענותיו של הנאמן. העובדה שהחייבת מפרישה כספים לביטוח מנהלים במסגרת עבודתה, אינה מהווה חוסר תום לב מצידה, שהרי מדובר בחסכון פנסיוני המהווה חלק מתנאי עבודתה. יתר על כן, ככל שמדובר בכספים שאינם כספי קצבה, ובכפוף לכל דין, ניתן להורות על חילוטם, כך שעצם ההפרשה לקופת גמל אינה פוגעת בנושים.

גם העובדה שהחייבת לא דיווחה לבנק דיסקונט בע"מ על הליך הפש"ר, אינה יכולה להחשב כחוסר תום לב מצידה, שכן חובת הדיווח הוטלה על חייבים רק בשנים האחרונות, ובמקרה דנן, בשנת 2002, לא היתה חובה כזו.

באשר לטענותיו של הנושה משה האלה, הרי שאם אלה יתבררו כנכונות, בהחלט ייתכן שיהיה מקום להחריג את ההפטר ביחס לנושה מסויים זה. למרבה הצער, למרות שבישיבת יום 17.2.2011 הוריתי לנאמן לערוך ברור לגבי טענות אלה, הרי שעד עצם היום הזה הברור לא נערך, וחבל.

יצויין כי עד לישיבת יום 17.2.2011 שילמה החייבת לקופת הפש"ר סכום זעום של 300 ₪, אשר נקבע כאשר החייבת השתכרה סכום חודשי של 4,000 ₪, והסכום לא עודכן למרות שבשנים שבאו לאחר מכן גדלה הכנסתה של החייבת באופן משמעותי והגיעה כדי 9,000 ₪ לחודש. על כן, בישיבת יום 17.2.2011 הוריתי על הגדלת התשלום החודשי והעמדתו על סך של 600 ₪.

בשים לב לשנים הרבות בהן נמשך ההליך, הגיעה העת לסיימו. משלא נמצא חוסר תום לב של החייבת בשלב יצירת החובות (למעט ענינו של משה האלה, שטעון עדיין בחינה נפרדת), או במהלך השנים בהן מתנהל ההליך, יש מקום ליתן לחייבת הפטר מותנה. התנאי הוא שיחולטו לטובת קופת הפש"ר כל הכספים הרשומים לזכות החייבת בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות, בכפוף לכל דין ובכפוף לכך שלא מדובר בכספי קיצבה, אותם כידוע, לא ניתן לחלט. כמו כן, מתוך כספי קרן ההשתלמות יש מקום להותיר ברשותה של החייבת סכום של 20,000 ₪, לצרכיה. לשם ביצוע האמור, על החייבת לחתום על כל מסמך שנדרש לשם העברת הכספים לקופת הפש"ר.

אינני מקבל את טענתה של החייבת לפיה אין מקום לחלט את כספי הקופות הגמל וקרן ההשתלמות, שכן גם לאחר חילוט זה לא ניתן יהיה לשלם לנושים דיבידנד משמעותי, ואין זה מתקבל על הדעת להותיר ברשותה של החייבת סכומי כסף משמעותיים, שעה שהנושים נותרים וידם על ראשם. כמו כן נזכיר כי החייבת שילמה לאורך שנים סכום חודשי זעום לקופת הפש"ר, למרות ששכרה גדל משמעותית.

סוף דבר, ניתן בזאת לחייבת הפטר מותנה. התנאי הוא שיסולק תוך 30 יום חוב הפיגורים של החייבת, אם עדיין ישנו חוב כזה, ויחולטו לטובת קופת הפש"ר כל הכספים הרשומים לזכות החייבת בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות, בכפוף לכל דין ובכפוף לכך שלא מדובר בכספי קיצבה. מתוך כספי קרן ההשתלמות יש מקום להותיר ברשותה של החייבת סכום של 20,000 ₪. החל מהיום (ובהנחה שאין כיום חוב פיגורים), משוחררת החייבת מחובת התשלום החודשי והגשת הדו"חות.

באשר לטענותיו של הנושה משה האלה, אין עוד מקום להמתין עד שהנאמן יקיים את הבדיקה שהיה עליו לערוך זה מכבר. אני ממנה לענין זה לתפקיד מנהל מיוחד את עו"ד רונן בצלאל, על מנת שיבחן את טענותיו של הנושה משה האלה ותשובתה של החייבת, ויודיע לבית המשפט תוך 60 יום מהי עמדתו בסוגיית תום הלב של החייבת כלפי נושה זה. תוך 30 יום לאחר מכן, תוגש תגובת הכנ"ר. ככל שייקבע כי החובות כלפי הנושה נוצרו בחוסר תום לב, לא יחול ההפטר על חובות אלה.

דיבידנד לנושים לא יחולק אלא לאחר שההכרעה בתביעות החוב של הנושים תהא חלוטה.